[איינשלונקען] (ע"ז כח) כהן שדעתו יפה שורפה חיה (תענית כד) אי שריף מר פינכא דדיסא (כריתות כב) בשעה שהנשמה יוצא משרף פי' שואב הלב מדם הבהמה ואותו דם הוי בכרת (נזיר לו) אי דקא שריף מישרף: