[זאנדבארג] (בכורות סא) דמסקא שרטון ומשבחה מרימר פסיק לה לסורא באיזלי אמר לא חיישינן שמא יעלה שרטון עיין בערך אזל (ערובין צג) גזרה שמא תינטל האשפה ויעלה הים שרטון (שבת פד) ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך גדול של רומי (ב"ב פה) וליחוש דלמא מסקא ארעא שרטון וקדחו בה שלשה בדי אילנות פי' ניחוש דלמא נפקו מן הגזע שלשה חוטרי ומתכנש עפרא תותי ההוא אילן ומכנסי עיקרי הנהו חוטרי ומתחזי כאלו מן הקרקע צמחו ויטעון הלוקח ויאמר שלשה אילנות קניתי ויש לי קרקע (שם כד) דיקלא ואלים ארעא ואסקא שרטון דכולי עלמא לא פליגי דשקיל פי' כגון שהיה מקום אשבורן והיו המים נקוים בתוכו ונתקבץ בתוכו עפר ונדחו המים והוכשר המקום לזריעה (תמיד לב) מייתי תאנה חיורתא ושיפי ליה בחלבא דצבתא דסדיקא ליה ביזרא וקברי לה היכא דמסיק ימא שרטון קורא עבדא פירי לא עבדא תלת ותלת בורכי מינייהו לא מחזקא להו גמנא פי' לוקחין הגרעינין של תאינה חיורתא ומושחין אותה בחלב כדי שידבקו הזרעים ביחד ונוטעין אותם באי של ים ועושין קורות ולא פירות ומצליח כל כך שגם ענפים מהן אין אדם יכול למשכן ביחד בגשר (א"ב פי' בל"י ורומי מקום מלא חול בתוך הים):