[אבגעצאגענע פעלל] (שבת מט) בשלחין פי' עורות שגלושין ניטל צמרן ועדיין לא נעבדו (בגמ') אבא שלחא פי' אומן מפשיט עורות (מכשירין פ"ח) החובט את השלח פי' המכה העור אחר רחיצתו כדי לנערו מן המים שרחצו בם (מנחות לו) כל היכא דכי מיתלא בשילחא פי' כשאוחז בו בעור הבתים ומושכו אליו והדר חלים שחוזר העור ועומד במקומו הראשון והיינו עור ישן ואם אינו חוזר העור היינו חדתא: