[זענדען שיקען] (חולין כד) תנו רבנן נתמלא זקנו ראוי לעשות שליח צבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו (גיטין כא) שליחות לקבלה מדעתה איתא בעל כרחה ליתא וכו' (קדושין מא) שליחות מנא לן דתניא ושלח מלמד שעושה שליח ושלחה מלמד שהיא עושה שליח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח אשכחן בגירושין בקדושין מנא לן עד מכאן ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וכי כולן שוחטין והלא אין שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו וכו' עד והלכתא שליח נעשה עד. (במכילתא) ויקחו להם איש שה לבית אבות וכי כולן לוקחין אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו וכן ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל (ב"ר פ' לז) כתיב ויברכם יהושע וישלחם מה ת"ל וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם אלא בתחילה נטלו רשות מיהושע ובירכם ושהו עוד ימים וחזרו ונטלו רשות ממנו וכן ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך מה ת"ל ביום י"ג לחדש השביעי שלח את העם ויברכו את המלך אלא נטלו ממנו רשות ועוד המתינו ימים ונטלו רשות ממנו פעם שנייה (ובפרשה מט) לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל יורד בה ואותן שחטאו יותר מדאי מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם הה"ד שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו. (במגילת איכה) שלחתי בבלה שולחתי בבלה כתיב: