[ענדע, שלום, ציעל] (ב"מ סד) א"ר כהנא הוה יתיבנא בשילהי פרקיה דרב נחמן פי' בסוף הפרק ובאחריתו שלהי קייטא עיין בערך שגר (ר"ה ב) דכי מטא ליה שילהי אדר בתראה (יבמות קטו) ההוא גברא דבשילהי הלוליה איתלי ביה נורא (חולין נב) משכחת לה בשלהי כפול (א"ב פי' בסוף וקץ תרגום בפסוק עוד היום בנוב לעמוד כד ישלה עלמא קיצא):