[אויסדעהנען] (עירובין קד) כשהוא מרדה מרדה בשולי הקופ' (בסוף תמיד) צבר את הגחלי' ע"ג המזבח ורדדן בשולי המחתה. (מקואות פ"ז) מקוה שמימיו מרודדין (אהלות פ"ז) מקצתו מרודר על הארץ פי' שהאהל מרוקע על הארץ כדכתיב לרוקע הארץ ואומר וירד על הכרובים ותרגום וירקעו ורדידו (שבת קג) שכן מרדדי טסי משכן עושין כן (חולין קכד) כדאמר רב פפא במרודד הכא נמי במרודד פי' דק פשוט דבר שלא יצלח לגרדו מעל עור ולאוכלו כמו תרגום וירקעו ורדידו וכן פי' הא דבעי רב אשי מרידד מהו (שם נה) כלומר אם היה דקה ופשוטה אם תתחבר זו על גב זו והיה בכללה כזית ועלתה בתיקו (נדרים סא) ענבים נמי בכלל תאנים כי מירדדן מקצתן בידא פי' כשהן דקין העוקצין של אשכולות מקצצן ביד בלא סכין: