[ארט צימרונג] (ב"ב טז) קצועה שהיה ריחה נודף כקציעה (כריתות ה) מור וקציעה שבלת נרד וכרכום מר ואהלות קציעות בלשון יון קסיעה ובלשון קדש קידה (בתוספתא טבול יום) עגולי דבלה שנפל משקה על מקצתן הרי זה נוטל עובי שלש עצבעות על רוחב מלא קציעה: