[געוועלבט] (כלים פי"ו) כסא שתחת התיבה וקמרון שלה. (ובפ' יח) הקמרון שלה בזמן שהוא קבוע חיבור לה פי' הקובה של מעלה בראש התיבה שהוא כסוי שלה שמה קמרון כדאמרינן צב דומות לקמרוסתא לענין שש עגלות צב. ואמרו רבותינו שבפי' צב קמרוסתא שהוא קובה שלא ישלוט בו העין והוא בצבים (ב"ר פ' ל) רבי נחמיה אומר כמין קמרוטין היתה (א"ב פי' בל"ר פעל הבונה בנין מקומר כעין קובה ופי' קמרון בליו"ר מכסה מקומר ובפרט אומרים כן היונים לעגלת צב ואומרים קמרוטון לכל דבר שהוא כמין קובה):