[קוגיל] (חולין קלד) עד פיקא של גרגרת פי' היא הטבעת הגדולה (נגעים פ"י) איזהו זקן מפרק של לחי ועד פיק של גרגרת איזהו הקרחת מן הקדקוד השופע לאחריו ועד פיקא של צואר פי' עצם היוצא מאחורי הצואר (א"ב תרגו' ותשבר מפרקתו יתתבר פקותיה) (בכורות מה) פיקה יוצא מגודלו פירוש כמין חתיכת בשר יוצא מגודלו (בכלים פכ"א) הנוגע בפיקא עד שלא פירעה טמא פירוש פיקא בלשון ישמעאל פלכה ובלע"ז ברטציל"ו עד שלא פירעה קודם יתירנה. בכל כלי בעלי בתים (פרק יז דכלים) נודות יין ושמן שיעורן כפיקה גדולה שלהן. (בסוף פרה) כוש של רובן לא יזה לא על הכוש ולא על הפיקה עור של עריסה שהוא מחובר לפיקות חיבור (כלים פי"א) פיקא של מתכת רבי עקיבא מטמא (בכורות כב) תנן התם (אהלות פ"ז) אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגיל ראש כפיקא מאי כפיקא אמר רב הונא אמר רב כפיקא של צמר אמר רבי יוחנן ג' פיקות שמעתי אחת של שתי כי אתא רבין פירשה של אשה כשל שתי של בהמה כשל ערב. גיש הבא מבית הפרס ומארץ העמים שיעורו כפיקא גדולה של סקאין שהוא כחותם המרצופין וישנו בגד העליון של מגופת החבית הלחמית פירוש פיקא הוא כמו כדור כאשר פירשתי בערך פי כוש ואותו שעשוי לטוות השתי קטן ופיקא של סקאין גדולה מכולן שחוטי השק עבין וצריכין יותר כובד. וארץ העמים כבית הפרס דמי וכיון דשיעורו כפיקא גדולה חיישינן שמא יש באותו עפר עצם כשעורה פירוש הלחמיות שעושין במקום הנקרא בית לחם ואותו שיעור בצד העליון של מגופת החבית הקצר של מעלה (א"ב פירוש כמו פקעא ואות עי"ן מובלעת וענין המלה כדור):