|
פק [אויף לעזען] (קדושין לט) פה שהפיק מרגליות ילחך עפר פירוש שהוציא לאור טעמי תורה שהן יקרים מפנינים (ברכות מה) פוק חזי מה עמא דבר. (בויקרא רבה וכי ימוך סמוך פרשת חשבתי) ותפק לרעב נפשך אמר ריש לקיש אין לך ליתן לו נחמהו בדברים אמור לא תצא נפשי עליך שאין לי מה ליתן לך: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|