|
ער [ענטבנעסען] (כריתות י) כל העריות עשה בהן את המערה כגומר (יבמות נה) א"ר יוחנן הערה זו הכנסת עטרה גמר ביאה גמר ביאה ממש מכאן ואינך אינו אלא כנשיקה ופטור (חולין כט) ודלמא טעמא דרבי שמעון התם הואיל ומערה בבעלי חיים דתני איחור של תאנה שנפלה ומעירה אפילו בקליפתה (טבול יום פ"ג) אוכל שנפרס ומעורה במקצת (בסוף עוקצין) יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה. תבואה שנעקרה ומעורה ואפי' בשרש קטן (חולין מז) נידלדלה הכבד ומעורה בטרפשין מהו פי' מעורה דבוקה כדגרסינן (יומא נד) מאי כמער איש ולויות אמר רבה בר רב שילא כאיש המעורה בלוייה שלו. וכתיב ודבק באשתו ש"מ שהמיעור היא הדבוק. (גיטין כ) בעי רב פפא ה"ז גיטיך והנייר בין שיטה לשיטה מהו וכו' עד לא צריכא דמערה פי' כגון הלמ"ד של מטה מגעת לשיטה של מעלה וכן הנונין לשיטה של מטה. (ביצה ז) רבי יעקב אומר אם היו מעורין בגידין אסורות פי' גאון מאי איריא דקרי לה לשון עירוב כדאמרינן בטבול יום ונשא מעורה ויש מהן הרבה בתלמוד ובמשנה והרבה בל' ארמי מחליפין א' בע' כלומר מידי דמערבא: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|