|
ער [הויט] (כלים פכ"ו) עור החמר ועור החמור פי' עור החמור שמשים על החמור עור החמר שמשים על בגדיו עור הכתן שלובש אומן של פשתן. עור הרופא שמשים רופא החבורות מפני הלכלוך. ועור העריסה שמשים על עריתה של קטן עור הלב של קטן היה מנהגם לחגור על מתני הקטנים עור שמא יכהו החתול על לבו וימות. עור הכר והכסת כל מטה. עור הסרוק שמשימין אומני המסריקות במתניהם. עור הסרק אומן של פשתן (חולין עו) ונימא מר עור משלים לבשר לחומרא פי' כגון הבשר חופה חצי העצם והעור משלימו לרוב ולא תאמר עור מצטרף לבשר ואפילו חצי בחצי: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|