[שטיעל. שפיטצע] (שבת עו) חוץ מקליפותן וגרעיניהן ועוקציהן (סנהד' ט) מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים פי' כמין זנב יש לתאנה שבו היא תלויה באילן ונקרא עוקץ מחט שניטל   חררה או עוקצה כבר פי' בערך חרר (נדה מז) כדי שיהא נותן על העוקץ פי' החידוד של דד והוא ראשו (יומא כה) העוקץ והרגל פי' העוקץ הוא העצה כדכתיב לעומת העצה. (חולין צג) א"ר יהודה חוטין שבעוקץ אסורין באילו שתי תיבות עקם ועקץ א' וע' אחד הם ס' וצ' אחד הם: