[גאלד זילבער פלאטטען פאדן] (שבת נט) דאנסכא כ"ע לא פליגי פי' נסכא חוטין מלשון מסכת רוקתא מטלת קמרא חגור שבמתני' מדקאמרה ליה תרי המייני קאמרת ש"מ דקמרא המיינא הוא פירוש כלילא וקמרא חתיכות חתיכות של זהב נקובות ובהן מרגליות ומעמידן בחוטין שמכניסין בנקבין נמצא דאנסכא כגון מלאכת אבנט של מלכים כן מלאכתן להעשות בחוטין רוקתא מטלת שנמצאין בין כלילא בין קמרא חתיכות של זהב נקובות ומרגליות קבועות במטלת שנמצאת מלאכתן כגון מלאכת טלית מוזהבת. ריסקא פירוש חגור של עור. מפרחייתא חתיכות שהן כזרת זרת יוצאת ממנו לשמאלו ולימינו ולאחריו תכשיט הוא ושרי ואי לא אינו מלאכת תכשיט ואסור לצאת בו בשבת כי אינו כלי וזה שאמר רבי נחמיא בטבעת הלך אחר חותמה לענין טומאה קאמר דכל כלי וכלי הלך אחר עיקר שלו וטבעת שאין עליה חותם מה צורך יש בה הלכך הלך אחר חותמה ובן בעול ובסולא ובעדשה. (שם צו) והא איגודו בידו בניסכא בתרא פירוש חוט הערב שבסוף שאין איגודו בידי האורג: נסך (שם צב). והא איכא מקום חלאמא דאי בעי מיפקע ושקיל בניסכא (ב"ק צו): האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועבדיה זוזי לא קני. (כתובות קי): ואימא נסכא א"ר אלעזר שכתוב בו מטבע. (נזיר כו). אבל ניסכא לא. (ב"ב לג). סבור רבנן קמי דאביי למימר היינו ניסכא דרבי אבא: (שבועות לב). דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה. (ב"ב קכח). רב פפא אמר אפילו נסכא אפשר דמכוין שקלותיו. (מנחות קו) ודילמא נסכא א"ר אלעזר דאמר מטבע (פירוש חתיכות ובפרט של כסף או זהב):