[אויס גישרייא פיר פריידע אונד שמערצע] (מ"ק כח). מרזח נעשה שר לסרוחים. (כתובות סט). מאי מרזח אבל דכתיב כה אמר ה' אל תבא בית מרזח כלומר האבל הניזח במרירות ומזדעזע מלשון ולא יזח החשן כמו מזיז ומזיח. (שם י). ישב בראש כמו שר פי' סרוחים לנשארים מלשון וסרח העודף: