[אויס ברעכין] (פיאה פ' ג) המדל נותן מן המשואר על מה ששייר פי' מדל שלופי. כדגרסינן (מ"ק ד) מי סברת מאי מדלין מדלין ממש כלומר שדולין מים ומשקין השדה מאי מדלין שלופי. כדתנן (פאה פ"ז) המדל בגפנים כשם שמדל בשלו כך מדל בשל עניים. ותנן (שביעית פ"ד) איזהו מדל אחד או שנים המחליק שלשה זה בצד זה ירושלמי תנא דבי רבי מדל נוטל אחד ומניח שנים וכך מנהג בזמן שהבצלים זרועים רצופים מוציא מהם מבנתיים שיתגדלו בריוח ויעשו גדולים אותם שעוקר משם נהרויח הנשארים אינן נחשבין לקצירה לפי שתקנת הנשארים הוא הלכך נותן פיאה מן הנשאר לבד ומן הנעקר לבד. המחליק באחת יד פי' בענין אחד או כולן לגורן או כולן לשוק. פ"א באחת יד בפעם אחת: