[מאס מעסטען] (ב"מ לג) העוסק במקרא מדה שאינה מדה פירוש העוסק במקרא בלבד מדה שאינה מדה שהרי לא נתעסק בפתרון המצות. במשנה מדה ונוטלין ממנה שכר פירוש המתעסק בפתרון המשנה שיש בה הרבה מן המצות שהן קבלה והן תלויות במשניות החיצונות וכשהוא מתעסק במשנה צריך לעיין באותן הבריתות כולן ופתרוני החכמים יש לו בזה שכר מצוה אבל המתעסק בתלמוד ומורה ומבאר המצות כתיקנן ומגיד הלכה למעשה אין לך מדה גדולה מזו כי בתלמוד פתרון התורה והמשנה והמצות שהן בקבלה הלכה למשה מסיני (שם סא) במדה זו מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים פי' באותו חבל עצמו לפי שבימות הגשמים החבל לח ומתפשט ובימות החמה החבל יבש ונכווץ ויבא לו פחות. פ"א בימות החמה הקרקע מתבקע ומתרווח בפתיחתא בימות הגשמים מתדבקים הרגבים ימתכווץ שנמצא בימות הגשמים המידה מוספת וזו הברייתא (ב"ב פט שבת קנ) שבתה מדהבה אומה שהיתה אומרת בעולם הזה מדוד והבא מדוד והבא ואמרי לה הכי מאד מאד הבא בלא מדה (בויקרא רבה זאת תהיה) שבתה מדהבה מלכות שאומרת מוד והבא מוד והבא. ר' אבהו אמר מלכות שהיא מדהבת פניו של אדם בשעה שהוא בא אצלה. רב טביומי אמר על שום פומא דדהבא רבנן אמרי על שום רישא דדהבא (חלק צח) אין בן דוד בא עד שיהו כל המדית שוות פי' מדות אמת כל בני אדם מוכרין במדה שוה. (בסוף מקואות) מטבילין במקום המדה פירוש עד מקום שחישב לחתכו משם (גיטין סז) א"ר שמעון לתלמידיו בני שנו מדותי שהן תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא (בריש ויקרא רבה) טוב מלא כף נחת טוב מי שהוא שונה הלכות ומדה ורגיל ממי ששונה הלכות ומדה ותלמוד ואינו רגיל. פי' טוב מי ששונה משניות ומכילתות כלומר מדרשות כעין מכילתא ומרגילין בפיו: