[שויפעל] (בילמדנו ויך את המצרי) במה הכהו י"א מגריפה של טיט נטל והוציא מוחו (ב"ר פ' י"ו) בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת. (ובפ' לט) הבה נרדה אייטו לי כולב ומייטי ליה מגרופי (בויקרא רבה בריש קדשים תהיו) מאן דאית ליה פסא או מכוש או מגרופין (ב"מ ל) מגריפות וקרדומות ישתמש ברך אבל בקשה לא מפני שמפחיתן. (זבחים ע"א מגילה כ) עודהו הסל על ראשו ומגריפה בתוכו (ובסוף שקלים) חוץ מן הסל והמגריפה והמריצה המיוחדין לקבור (ב"ר פ' מד) עד שאורין אותם בסלים ובמגריפות פירוש לוקטי תאנים יש להם מגריפה שקורין בלע"ז רי"שלו ותופס בו יחור של תאנה והורידו לארץ ולוקטן ומניחן בסל. (כלים פ' כט) יד מגריפה של בעלי בתים בית שמאי אומרים ז' ובית הלל אומרים ח' ושל סיידים בית שמאי אומרים ט' ובית הלל אומרים י' (ערכין יא) מגריפה היתה במקדש וי' נקבים היו בה כשמזמרין בה יוצאין ממנה ק' נעימות אין דומות זו לזו. (כלים פ' י"ג) מגריפה שנוטלה כפה טמאה מפני שהיא כקורנס. פירוש כפה שבוחשין בה ומגיסין בה הקדירה. וכן מגריפה שגורפין בה הטיט בלע"ז קצ"ה וזו של טיט משמע שהיא קרויה פ"לא בלע"ז וכבר פירשתי מגריפה בערך גמר ובערך גרף: