[איבר וועגען, ענטשיידען] (פסחים יג) ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע ר"ג לאו מכריע הוא (ב"ק קט"ו) בית שמאי אומר תשפך הכל וכו' עד אמרינן ליה אין הכרעה שלישית מכרעת (שבת לט שם קי"ו) כל מקום שאתה מוצא שנים חולקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע (נזיר נג חולין קלז) והאמר מר אין הכרעת שלישית מכרעת אמר רבי יוחנן מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי פי' בזמן ששנים חולקין ואחד מכריע אין הלכה כאחד מהם שנמצאו שנים ואחד והלכה כרבים אבל בזמן שאומר חצי דברי זה וחצי דברי זה אין זה מכריע טעם שלישי הוא פ"א שפירש רבינו תננאל ז"ל (ב"ק קיד) הכרעה כגון ב' חכמים חולקין ובא בן זוגם שהוא שקול כמותם והכריע הלכה כדברי המכריע אבל אם הוא הבא להכריע קטן מהן כגון ר' ישמעאל ברבי יוסי משום אביו וכו' (חולין קלז) ומצאנו שרבי יוסי תלמיד ר' עקיבא ור' עקיבא תלמיד ר"א ורבי אליעזר תלמיד ר"י בן זכאי ורבן יוחנן בן זכאי תלמיד הלל וזו אינה מחלוקת הלל עצמו ושמאי אלא תלמידי שמאי והלל הם נקראין בית הלל ור' ישמעאל משום דרבי יוסי אביו בא להן שלישי לפיכך אין הכרעת שלישית מכרעת (קדושין כ) המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי רבי טרפון בשן ועין שהתורה זכתה לו וכו' (ב"ב פט) ת"ר מניין שאין מעיינין במקו' שמכריעין וכו' ת"ל אבן שלימה (בפיסקא דויהי בשלח) באכרעתא דאכרעון איתכרע להון: