[בויך] (חולין מב' הכרס הפנימית שניקבה או שנקרע רוב החיצונה פי' הכרס הפנימית הוא הכרס עצמה החיצונה הוא הבשר ממש וי"א הוא ראש הכרס ובגמרא (דסימני חיה בחולין) אמר רב יהודה שור כרסתן פרסתן פי' כשתבא לקנות השור בדוק אם יש לו כרס גדולה ורגלים גדולים וראשו גדול וצעדיו רחבין קנהו שהוא טוב למלאכה וחילופיו בחמור כלומר החמור טוב כריסו דקה ורגליו קטנית וכן ראשו וכן זנבו וכן פסיעותיו לא יהיו פתוחות. המכסה את הקרב ת"י כריסא (שבת קמ' בגמרא אין שורין אמר רב קטינא זה עומר באמצע המטה כאילו עומד בכריסה של אשה עוברה ולאו מלתא היא שתי שערות שאמרו אחת בגבה ואחת בכריסה כבר פירשנו בערך גב (א"ב לשון מקרא זה כרשו מעדני):