[זעססעל] (מגילה כו) אמר רבא מריש הוה חמינא הא. כורסי' דספ' תורה תשמיש דתשמיש היא ושרי לאישתמושי ביה פי' שלחן מניחין עליו ספר תורה כשקורין בו כיון דחזאי דזימנין דמניחין ספר תורה עילויה פי' מניחין ספר תורה על הכסא בלא מטפחת אמינא תשמיש קדושה הוא ובעי גניזה (יבמות פג) מאי עביד ליה ר' יהודה לטומטום דבירי דאותביה אבי כורסיה ונקרע ואוליד שב בני (שם קט) עובדא הוה ברנש ואיקדשה כשהיא קטנה גדלה ואותביה אבי כורסיה ואהדרוה ואתא אחרינא חטפה מיניה פירוש הושיבה בחופה והקיפוה בני אדם שישבו סביבותיה. פ"א ואהדרוה שהחזירוה לבית בעלה (א"ב תרגום יושב על הכסא יתיב על כורסיא):