[בעכער] (שבת קלז) אלא מעתה תלא כוזא בסיכתא הכי נמי דמיחייב פי' תולין חצבא על היתד דהוה אהל עראי (שבת עו) כוזא כלומר כזה כלי קטן (מ"ק יב) זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא פי' מדקאמר זופתין חביתא חייש לפסידא ובחביתא איכא פסידא יתירה אי לא זייפת לה משום דפיש בו יינה ובכוזא ליכא פסידא יתירה מדאמר זופתין לכוזא חייש לטירחא ובכוזא ליכא טירחא יתירה ובחבית' איכא טרחא יתירה (חולין קז) אתקין רב אשי בהוצל כוזא בת רביעתא. (תמיד כט) כוזא דומה לקיתון גדול של זהב (א"ב פי' בלשון יוני כלי מוכן ליתן מים לנטילת ידים גם מין כלי מוכן ליתן בו מים למזוג היין ואולי נעתק שם זה ליונים מן לשון עברי כוס. תרגום בפסוק ומרדכי יושב חיוויא חורמנא בכוזא דדהבא):