[פעסטשטעלען] (יומא כח) דלמא כתלי בית המקדש בשש ומחצה משחרי משום דמכווני. פי' בירושלמי (בפ' כיצד מערבין) א"ר יוסי מי שאינו יודע לכוין הרוחות יראה מקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחר בתקופת טבת אילו פני מזרח עד כמה יגעו הנביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצומצמת בו בתקופת טבת ובתקופת תמוז. ז' שמות נקראו לו שער סור ששם הטמאין פורשין הה"ד סורו טמא. שער היסוד ששם היו מיסדים ההלכה. שער החרסית שהוא מכוון כנגד זריחה החמה כדכתיב האומר לחרס ולא יזרח. שער האיתון שמשמש כניסה ויציאה. שער התווך שהוא ממוצע בין שנ' שערים. שער החדש ששם חידשו הסופרים הלכה. שער העליון שהוא למעלה מן העזרה. (מכות יט) ומכוונות להם דרכים מזו לזו שנאמר תכין לך הדרך (א"ב תרגום והנה אמת נכון והא קושטא כיוון):