|
טפח [אין דיא הענדען שלאגען] (חולין פו) דתנן (טהרות פ"ג) תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר' מאיר מטהר וחכמים מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח פי' דרכו של תינוק להכות בידו על העיסה. (ב"ק כג) דלא טפח באפיה כלומר שלא הכה בידו על פניו למונעו שלא ילך לחצר אחרת. (שם לב) טפח ליה רבא בסנדליה (ב"מ מב) והאידנא דשכיחי טפוחאי אין להם שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע פי' שנוקשין בטפח שלהן ומרגישין אם יש בכותל כספים או זולתם. (מ"ק כז) טיפוח ביד קילוס ברגל ותנן (ביצה לו) אין מטפחין ואין מספקין פירשנו בערך ספק טפח בכף ידוי תרגום ויספוק את כפיו. טפח בריגליה בתרגום ירושלמי דאדני שאל. ספקתי על ירך תרגום טפחנא על ירכנא. ואחריב בכף פעמי תרגום וטפחית בפרסת רגלי עמא. את הולם פעם תרגום עד דמטפח בקורנסא. הכה בכפך ורקע ברגלך: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|