|
טפח [בעפייכטען] (יומא עח) תני יהודה בר גרוגרות אסור לישב על גבי טינא בי"ה אמר ריב"ל ובטינא המטפחת אמר אביי ובטופח על מנת להטפיח. (ברכות כה) כל זמן שמטפיחין. (שבת יד) משקה טופח עליהן. (כלים פ"ח) ומשקה טופח. (ע"ז ס) אי איכא טופח להטפיח בעי הדחה ובעי ניגוב. פי' משקין ששפכן לארץ או על גבי כלי ולא נבלעו יפה יפה אם יש בהן ממש שאם יניח ידו עליהן נדבקין בידו ונעשת לחה שיעור כשיניח ידו על הבגד או על הכלי אם לא יודע הנחת מקום ידו זהו משקה טופח ואם יודע מקום הנחת ידו זהו טופח על מנת להטפיח (עדיות פ"ד) רבי יהודה אומר משום בית הלל טופח ומטפיח. (טהרות פ"ח) ומשקה טופח מלמטן. (גיטין יו) (ע"ז עב) והתנן (בפ' ח' דטהרות) הנצוק והקטפרס ומשקה טופח. (פיאה פ"ה) אין מגלגלין בטופח פי' רבי דניאל ז"ל שלא ירבץ שדהו כל כך שתהא טופח על מנת להטפיח מפני שמזיק לעניי ירושלים המרבץ שדהו עד שלא ירד העני לתוכה אם היזקו מרובה על של עני מותר ואם היזיקו של עני מרובה על שלו אסור רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מניחו על הגדר והעני בא ונוטל את שלו: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|