[שאטצקאממר] (סוכה כט) בשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון. (ובב"ר פרש' כ) זה ניזון מטמיון ואני ביגיעתי. (ובפרש' ויהי בימי אמרפל ובויקרא רבה בריש ויהי ביום השמיני) שלח המלך גבאי טמיון לגבותה. (ובפרש' נ"ב וה' המטיר על סדום ועל עמורה ובילמדנו) לב' מדינות שמרדו במנך אמר המלך תשרף אחת משלה ואחת תשרף מטמיון דלהלן ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרי' ברם הכא וה' המטיר על סדום. (ובפרשה ס"ב ולבני הפילגשים) ולא הגיעו למאה שנה עד שנמצאת ארץ מצרים לטמיון. (ובילמדנו וכי ימוך אתיך) ורשע לא יכין דרכו זה עשו הרשע שהיה מכניס ממונו של אדם לטמיון והורגו (ובויקרא רבה ואשה כי יזוב זוב דמה) שהיה הורג בעליהן מכניס ממונן לטמיון. (ובפרש' קחו מוסרי ואל כסף) שלח המלך גבאי טמיין לגבותה פי' גבאי ממונה על אוצר של מלך (א"ב פי' בלשון יוני אוצר הן של מלכים הן של מזון):