|
טלפח [לינזען] (ב"ב סז) מכר את הים (גמרא) ים טלפחא פי' מביאין טיט ומערבין בו תבן ונעורת של פשתן ועושין כמין ריחים גדול' ונותנין על הזיתים בבית הבד כדי שיוכתשו ויצא שמנן ונקראת טלפתא מפני שתחילת בריאתה כעדשה ועדשה בלשון ארמית טלפחא ומניחין אותן על הזגין ואותו יין שיוציא מהן נקרא תמד והן העיגולין דקאמר עיגולי הגת והן העדשין דקאמרינן הדפין והלולבין והעדשין מדיחן (ע"ז לח) בטלפחי וחלא כולי עלמא לא פליגי דאסיר (א"ב הרומיים קוראים בלשונם למין נסר או כלי עגול ובפרט אם הוא של שמן עדשה תרגום ונזיד עדשים ותבשיל דטלפחין): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|