[שערבען, ציגעלערד]. (ב"ק סט) תנן (במעשר שני פ"ה) מציינין אותו בקזוזות אדמה פירוש סימניה כאדמה מה אדמה איכא הנאה מינה אף האי נמי כי פרקיה שרי לאתהנויי מיניה ושל ערל' בחרסית עי' סימניה כחרסית מה חרסית לית בה הנאה אף האי לית בה הנאה ושל קברות בסיד וסימניה דחוור כעצמות וממחה ושופך כי היכי דניחוור טפי. (שבת עח) חרסית כדי לעשות פי כור. (חולין פח) מכסין בזבל דק ובחול דק ובסיד ובחרסית. (פ"י בכלי') בחמר ובחרסית ובכל דבר שהוא מתמרח פי' חמר כמו החמר היה להם לחומר. חרסית מין סיד הוא שחופרת אותו מן הקרקע וי"א חרסית שמכתשין אותו ועושין אותו טיט שמו חרסית ובלע"ז טישטוס"א. (ובילמדנו בריש שלח לך) היו מסתכלים באבנים ובצורות של ארץ ישראל אם של צנומה הן פירותיה שמנים ואם של חרסית פירותיה רזין. שנים אנשים מרגלים חרש לאמר אל תקרא חרש אלא חרם שעשו עצמן קדרים כדי שלא יכירום בני אדם ויאמרו אלו מרגלים. כאור היוצא מבין החרסית כבר פירשנו בערך אור (ע"ז פח) וחרם הדרייני פי' בגמ':