[פיניף] (ב"מ נג) איבעיא להו חומשא מלבר או חומשא מלגו פי' חפץ שדמיו שמונים כספים צריך להביא כ' מבחוץ להשלימם ק' זה חומשא מלבר דהא מחוץ הבאת חמישיתם כ' והשלמתם ק' ואם דמיו ק' והוספת עליו כ' זהו חומשא מלגו שהוא חומש הקרן ואסיקנא שיהא הוא ותומכיו ה' וזה חומשא מלבר: (שם סד) היכי דמי בכדי שהדעת טועה אמר רב אחא בריה דרב יוסף עישורייתא וחומשייתא פי' שהיה מונה ה' ה' ומצא ה' טפי אמר טעה בה' ולא מצאם והוא הדין אם מונה י' י' פי' אחר כגון שמונה י' ומניח א' כדי לידע כמה עשרות הן יש לומר חזר וכללן במנויין ושכח ואין אינן מן המנויין לפיכך חייב להחזיר והוא הדין לחומשייתא. הבגד מטמא משום ה' שמות וכו' (פ' כז בכלים) פירוש מפני שהוא כלי קיבול ומושב ואהל ומטמא משום אריג שהשתי והערב אינו מטמא אלא בצרעתו משום ג' על ג' השק משום ד' שהוא כלי קיבול ומושב ומטמא באהל ומשום אריג העור משום ג' שהוא כלי קיבול ומושב ומטמא באהל והעץ משום ב' שהיא כלי קיבול ומושב כלי חרש משום אחד שהוא כלי קיבול. (כתובות נא ב"ק נה) חמשה גובין מן המשוחררין ואלו הן פירות ושבח והמקבל עליו לזון בן אשתו ובת אשתו וגט חוב שאין בו אחריות וכתובת אשה שאין בה אחריות האי פירות ושבת היכי דמי וכו' פי' לשון חירות כלו' לא מן המשועבדין. (בילמדנו בריש אמור אל הכהנים) ה' דברים חייבין בחלה מן המקרא וכבר פירשתי בערך חט. ה' לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה וכו' (בריש תרומות ומפורש בירושלמי ובילמדנו בריש ויקחו לי תרומה) רבי שמואל בר נחמן שמע לכולהון מן הכא דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה פרט לעכו"ם מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש שוטה וזאת התרומ' אשר תקחו מאתם פרט לתורם את שאינו שלו (ב"ך עט) ה' בקר ישלם תחת השור וד' צאן תחת השה תניא א"ר מאיר בוא וראה כמה גדולה כוחה של מלאכה שור שבטלו ממלאכתו ה' שה שלא ביטלו ממלאכתו ד'. אמר רבן יוחנן בן זכאי בוא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהולך ברגליו ה' שה שהרכיבו על כתיפו ד'. ה' פעמים כתובים ישראל בפסוק אחד (בריש ויקרא רבה פרשת הבן יקיר לי אפרים. ובילמדנו בריש כי תשא ובפסיק' דכי תשא) אמר רב יודן בוא וראה כמה חיבב וכו'. ה' אצבעות שנ יד ימינו של הקב"ה כולן לסוד הגאולות אצבע קטנה בה הראה את נח התיבה שנאמר וזה אשר תעשה אותה וכו' ה' אותיות שנכפלו מכל אותיות שבתורה כולן לסוד הגאולה כ"כ בו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים שנאמר לך לך מ"מ בו נגאל יצחק מארץ פלשתים שנא' לך מעמנו כי עצמת מחד נ"נ בו נגאל יעקב מיד עשו שנאמר הצילני נא פ"פ בו נגאלו ישראל ממצרים שנאמר פקד פקדתי צ"צ עתיד הקב"ה לגאול את ישראל שנא' הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח. ה' שיעורן טפח שליא שופר שדרו של לולב אזוב ודופן סוכה (נדה כו) בגמ' שליא ושם מפורשים (מנחות מה) כל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר כל האמור בתורת כהנים אינו קרב במדבר משבאו לארץ קרבו אלו ואלו. (סוטה לו) רבי חנינא בן גמליאל אומר לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני פי' חומש הפקודים הוא ספר וידבר חומש שני הוא ספר ואלה שמות. (הוריות יג) חמשה דברים משיבין את התלמוד האוכל פת חיטין כל שכן חיטין עצמן והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל ביין ובשמים והשותה מים של שירי עיסה וכו'. ה' חטאות מתות (בסיפרי בפרשת חטאת נשיא):