[פאס] (כלים פ"ב) הפכים הגלילים והחביונות שיעור קרקרותיהן כל שהן פי' חביות קטנות אית דאמרי והאביונות מל' כאובות חדשים. (בסוף ס"ב במקואות) רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית פי' המנקין הבורות והביבין מוציאין המים והטיט בחבית ומריקין לחוץ ופיה צר ושמה חבית (שבת עד) מאי דעביד חביתא חייב ז' חטאות פי' משום חופר החרסית וכששוחקו משום טוחן וכשמשליך צרורות וחרסים שבו משום בורר וכשלשו היינו הלש וכשמחתך היינו מחתך ועיקר מלאכה בניין וגמר מלאכה והשואתה מכה בפטיש: