[ליבען] (יומא כב) חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח פי' הלא תראה כי כל השנה הצריכן הקב"ה לכהן במקום שליח הקשת רימונים בתוך הפעמונים כי בשעה שיבא אל הקדש לובש המעיל שהוא כשניח פלוני רוצה להכנס כדכתיב והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש וכו' ועכשיו ביום הכפורים בבואו לפני לפנים לא הצריכו לזה המעיל לפיכך לא חיישינן להא דקאמר רב יהודה (מנחות יח) אמר רבי כשהלכתי להרצות מדותיו אצל רבי אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של רבי אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והי' חביב לפניו עד לאחת פירוש להרצות יודותי לדקדק הלכות למצות מדותיו לראות ולדקדק הלכותיו והיה חביב עליו עד לאחת כל מה שהשיבו היה חביב לו עד אחת שפירש לו היה חביב צהבו פניו מרוב שמחה דנראה לו מה פירשי בפי' מגנצא כתיב עד אחת בלא ל'. (שם קב) כל העומד לישרף כשרוף דמי נותר ופרה אמאי מטמאו טומאת אוכלין עפרא בעלמא היא אמר ליה חיבת הקדש מכשרתן פי' חיבת הקדש משויא להו לשאינן מוכשרין כמוכשרין ולשאינן ראוין לאכילה כראוין לאכילה: (כתובות נז) חיבת חופה קונה או חיבת ביאה קונה: