[ברעט, באלקען, אנהאנגדאך] (עירובין צח) זיז שלפני החלון. (ובב"ב נז) זיז עד טפח יש לו חזקה פירוש כגון לוח יוצא מכותל ראובן לחצר שמעון יש לראובן להשתמש באותו הזיז שיש בו טפח במה שיחפוץ ויש לו לתלות חפצים יורדים באויר חצר שמעון: (שם ו) משתמש בכותליה ובזיזיה עד ארבע פי' תרגום יציע זיזא והן הקורות היוצאין מן הכותל לחוץ כדאמרי' (בסוף גמרא דפרק מרובה) י' דברים נאמרו בירושלים אין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות משום אהל טומאה אי נמי דלא מיתזקן עולי רגלים. ותנן (אהלות פי"ד) איזהו הזיז שפניו למטה וגזוזטרא שפניה למעלה כלומר זיז יוצאה מן הכותל וראשו כפוף למטה וגזוזטרא יוצאה מן הכותל וראשה נשואה למעלה: