[זיעבען] (בב"ר פרשה ד) ויצר ה' אלהים הרבה ארבה בעון קומוי רבי אבהו מנין שהנוצר לז' חי אמר להון מדידכון אנא ממטי לכון זיטא אפטא איטא אוכטון פי' זיטא יחי' אפטא שבעה ובאותיות שלהן הז' קורין אותה זיטא כלומר בן שבעה יחיה איטא ימות אוכטון שמונה ובאותיות שלהן האיטא הוא במקום הח' שלנו כלומר בן שמונה ימות (ירושלמי ברכות פרק כיצד מברכין) א"ר מונא הדא אמרן דעטש גו מיכליה איר למימר ליה זט בגין סכנתא דנפשיה פי' שלא יקדים קנה לושט שאין בית הבליעה פנוי זט פי' יחיה (א"ב בלשון יוני אות זיטא עולה במספר שבעה ואות איטא שמנה וראיה ברורה זה שהיונים לקחו מספר האותיות מן העברים אחר אשר זיטא להם אות ששי ואיטא אות שביעי אך במספר זיטא איטא כמו זין חית ופירוש מלת זיטא תחיה מלת איטא השחתה ואבדון אם כן הנולד באפטא אשר פירושו בלשון יוני שבעה חי הנולד באוכטו אשר פירושו שמונה הולך לאבדון):