|
זט [גרונד] (כלים פ' כג) החרם טמא מפני זוטו. (שם פ' ח) העושה בגד מן החרס טהור מן זוטר טמא (ובב"מ כא) בזוטו של ים ובשלילותו של נהר אף על גב דאית ביה סימן רחמנא שרייה (ע"ז מז) המציל מן הגייס ומן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נסר הרי אלו שלו. (ובריש מגלת איכה) ונרוץ הגלגל אל הבור זה בבל שהיא זוטו של עולם פירוש ארעותו ותחתיתו: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|