[בעפעהל] (בריש ויקרא רבה) מאוהל מועד לאמר משל לדיטגמא כתובה ומחותמת. (ובילמדנו בסוף ויהי מקץ) שלשה דיטגמאות פי' יוסף אחת שלא ירד עבד ייקח בר והשנית שלא יהא אדם מחמר שני חמורים והשלישית שיהא שמו ושם זקנו. והדת נתנה בשושן הבירה תרגום ודיטגמא איתפרסמת בשושן בירניתא פי' דיטגמא כתב (א"ב פיר' בלשון יוני פתגם המלך ופתשגן הדת ובתרגום שני דאסת' ויהי בהשמע דבר המלך וכדשמע מלכ' כתב בדיטגסיס פירוש בלשון יוני כמו דיטגמא):