[צודריקי פרעסען] (יבמות מב) אלא משום דחסא. (שם קג) משום דחיילא דכרעא עליה דחיס. אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למדחסיה לכרעיה פי' להכביד רגלו בקרקע ולהדחיק (ובויקרא רבה אמור אל הכהנים) ענף עץ עבות זו לאה מה הדס זה דחוס בעלים אף לאה דחוסה בבני':