[טרייבען שטאסען] (קדושין כ ערכין ל) דתנא רבי ישמעאל הואיל והלך זה ונעשה כומר לעבודה זרה דחה אבן אחר הנופל ת"ל גאולה תהיה לו (מ"ק כב) על כל המתים כולן מדחה מיטתו הרי זה משובח כלומר ממהר לקוברו. (נזיר יו) מדחין בה אליבא דבר פדא ורב מתנא כלומר זה מדחה קושיא של זה וזה מדחה קושיא של זה. (סנהד' עב) איתיביה רב חסדא לרב הונא. (אהלות פ"ז) יצא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש פי' אין הורגין את הולד כדי להחיות את אמו. (ובויקרא רבה ואשה כי יזוב זוב דמה פרשת ראשו כתם פז) אתו אמרין ליהויקים נבוכדנצר בעי לך אמר להון אפשר כן אין דוחין נפש מפני נפש אתון מחיין לנפשיכון וממיתין לדידי אמרו לו לא כך עשו זקניך בשבע בן בכרי הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה: