[שווייף, שוואנץ] (שבת עז) מאי טעמא גמלא זוטרא גנובתיה מאי טעמא תורא אריכא גנובתיה. (מ"ק יז) אמר רב יוסף שדי שמתא אגנובתא דכלבא והיא דידה עבדא (חולין ס) סימן חיה שור כרסתן פרסתן רב רישיה רבה גנובתיה רבן פסיעתיה וחילופיהן בחמרא נפקא מינה למקח וממכר (שם עט) רבן אודניה וזוטר גנובתיה פי' זנב. יחפוז זנבו תרגום כאיף גנובתיה: