[וועלצען. ראללען] (שבת קמא שם קמת ביצה ל) לא ליתיב איניש אפומא דריחיא דלמא מגנדא ליה חפץ (תמיד כז) אמר רב משרשיא שמע מינה אפילו מן הצד שפיר דמי ולא חיישינן דלמא מגנדר נפל עלייהו. (בבא קמא לה) וקא בעינן מיקלייה ואיגנדורי בקיטמיא. (שם נא) מתניתא דאיגנד' לינגנדורי לבור (ע"ז כח) ליתו ענביתא בת מינא ונגנדר עלה (יבמות יז) היינו דאמרי אינשי קבא רבה וקבא זוטא מיגנדר ואזיל לשאול (גיטין עז) ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר איגנדר גיטא ונפל לפוסלא פי' נתגלגל הגט ונפל בפסל היוצא והבולט מן הכותל כדגרסינן פסל היוצא מן הסוכה ואמרינן נסר ופסל מהאי גיסא. וניגנדריה ז' זמני ברפואות דמי שאחזו (א"ב תרגום וגללו את האבן ויגנדרון ית אבנא):