[צוזאממען ציהן, איינשרימפען] (פסחי' קיא) גמוד מסאני ולקי כרעי פי' נדחקו ונקמטו: ס"א גמור ברי"ש פי' נשתברו " (גיטין נ"ז) אף ארץ ישראל בזמן שיושביה עליה רווחא אין יושביה עליה גמדא. (חולין מג) ושט דאכלה ביה ופעיא ביה גמדא ליה ומתחא ליה פי' מכויץ ליה ופשיט ליה. (יומא סט) האי נמטא גמדא דנרש שריא פי' לבד כווץ וקמוט והוא קשה והוא כמו כמט בחילוף אותיות: