[זעססעל] (בביצה כח) זקן אחד היה בשכונתינו והיה יוצא בגלוגדקא שלו. ולא זכר הדום רגליו ביום אפו (איכה ב׳:א׳) תרגום ולא דכר בית מקדשיה דהוא גלוגדקא דרגלוי ולא חס עלוהי ביום תקוף רוגזיה. כמלך עתיד לכידור (איוב) תרגום היך מלך דאיטימוס לגלוגדיקא (א"ב בלשון רומי קוראים לקטקא למין כסא שהוא כמו עגלה לשאת אנשים חשובים בכתף וגירסת מלה זו על אופני' שונים לפעמים כתוב גלגטיקא פעמים כלקדיקא):