[מרמאר שטיין] (ע"ז כב) מכתבא גללא בזע ורגלא בחבריה ידע כלומר כשם שעט ברזל הנגר נוקב ובוקע באבן והוא אבן גלל כך רגלא בחבריה ידע פי' אדם ממונה על המכס ומחזר על הנכנסים ויוצאין מרגיש בגונבי המכס וכדגרסינן בפסחים והוא דרגש ביה רגלא זה פי' ר"ח. (גיטין מז) המוכר את עצמו שקל בהדיה חיתא וגללא (חולין סג) אתא גללא ופסקיה למוחיה פי' מרמ"ורו (ב"ק ב) ובער זה השן וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל עד תומו (מ"א יד) פי' השן שהוא דומה לאבן גלל פי' אחר למה נקרא שן גלל שפעמים נכסה ופעמים נגלה. פי' אחר היינו שן שלועס המאכל ומביאו לידי גללים והפי' הראשון הוא עיקר כלומר מה אבן גלל מכלה כל דבר שמכה בו כמו הלודאי והעוף שאמרנו (בהשולח גט ובאלו טרפות) כן השן מבער כל דבר (א"ב לשון פסוק בעזרא אבן גלל) (עזרא ה):