[שייטיל, האלץ שניט] שני גזרי עצים לרבות את העצים (יומא כד שקלים ט' ובסיפרא בפרשת קרבן מנחה) האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזרי עצים. (תמיד כט) החלו מעלין בגזירין פי' גזרי עצים חתיכות עצים שהיה מנהגם בכל יום עורכין המערכה ואח"כ נכנסין שני כהנים בשני גזרי עצים ומשימין אותן על המערכה דאמר הכתוב ונתנו עצים על האש וכן היו עושין כשמקריבין תמיד של בין הערבים (יומא כח) וסידור שני גזירי עצים וכו' ושם (זבחים לג) גזירים שעשה משה ארכם אמה ורחבן אמה ועוביין כמחק גדיש של סאה אמר רבי ירמיה באמה גדומה אמר רב יוסף אי הכי היינו דכתיב על העצים אשר על האש אשר על המזבח שלא יהו עצים יוצאים מן המזבח כלום. (שבת קל) אמר רבי אושעיא שאילית את רבי יהודה הגוזר פי' המוהל (בב"ק פא) אי לאו יהודה בן נקוסא את גזרית לשקיך בגיזרא דפרזלא פי' הייתי מקשה לך עד שהייתי משבר שוקיך ויש מפרשים כלי ברזל ממש כענין ומגזרות הברזל. (סנהדרין פא) פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגזירין וגם זה כלי ברזל ויש מפרשים בגזירין של עצים: