[רויבען] (חולין קלד) דאמר רב חסדא גזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה וכו' לא דכולי עלמא אית להו דרב חסדא פי' מדאמר תרווייהו אית להו דרב חסדא שמע מינה הלכתא כוותיה (ובב"ר והוכיח אברהם) איזהו גזלן רבי אלעזר בר קפרא אמר זה שגוזל בפרהסיא היך דאת אמר ויגזלו כל אשר יעבור עליהם בדרך מה דרך בפרהסיא אף גזלן בפרהסיא רבי שמעון בן יוחי מייתי לה מהכא והבאתם גזול את הפסח מה פסח מום שבגלוי אף גזלן בגלוי וכו' (ובויקרא רבה פרשה ויתרון ארץ באחרי מות) רבי יוחנן אמר כל הגוזל את חברו שוה פרוטה מעלה עליו הכתוב כאלו הרגו ואית ליה קריין סגיאין כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח. ומחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם. וילמד לטרוף טרף אדם אכל כאדם אכל. שוחט השור מכה איש כמכה איש. האיש אשר כילנו ואשר דימה לנו וכי הוא הרגן והוא דימה להן אלא על ידי שהחריב נוב עיר הכהנים שהיו מספקי' להן מזונות מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן. (עירובין פח) יש גזל בשבת בחורבה מחזיר לבעלים פי' הא גופה קשיא אמרת יש גזל בשבת אלמא מאן דגזל רשותא דחברי' ואחזיק בה ובנאה קנאה בשינוי ושרי ליה לטלטולי בשבת בגוה דהוה לה כולה רשותיה והדר אמרת דחורבה יחזיר לבעלים כלומר יחזיר רשותו של חברו שגזל כמות שהוא בעינם אלמא לא קנה ופרקינן הכי קאמר יש דין גזל בשבת כיצד דין גזל בזמן שהכניסו גזלן לרשותו אבל אם הניחו בחורבה של נגזל בחורבה יחזיר לבעלים כלומר אם גזל מחברו חורבתו ולא בנאה לא קנאה בחזקה אלא היא עדיין חורבה יחזיר לבעלים כמות שהיא בעינה דהא לא קנאה אבל בנה בה והחזיק קנאה אמר רבה ומותבינן על זו השמועה איני שהבונה ברשות חברו בגזילה והחזיק בגזילה קנאה והא תנן וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה מחיצה למעלה ולמטה עוד עשו לה מחיצה עשרה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות והא העליונה החזיקה מעבר על גבי התחתונה בגזילה ואם כן הוא שיש דין גזל בשבת וקנה הגזלה אמאי אסירה הלא יש מחיצות למעלה למטה נהי דתחתונה אסורה דרגל העליונה דורסתה. אלא העליונה אמאי אסורה הרי יש מחיצות ורשות. התחתונה שעוברה עליה הרי קנאתה בחזקה אלא מדקתני שתיהן אסורות עד שיערבו ש"מ שאין גזל בשבת וכי כל אחת אוסרת על חברתה ופריק רב ששת כגון שעשו מחיצה בשותפות שגלו דעתן דלא מכת גזילה קא אתו ונעשו כאלו שנים בתים בחצ' אחת שצריכות עירוב. ומקשינן אי הכי כי עשו לתחתונה נמי מחיצות למעלה ביניהן ועוד עשו למטה תהיינה אסורות עד שיערבו דהא אמרת נעשו כשני בתים בחצ' אחת ופרקינן וכיון דחזרו ועשו לתחתונה מחיצה למטה סליקו נפשייהו מן העליונה דגליא דעתא דלא ניחא ליה שותפות בהדה ומחיצות הויין חלוקה ביניהן וכל אחת זכתה לעצמו לפיכך שתיהן מותרות: