[שטאמם ווארציל]. (בתרא פא) העולה מן הגזע שלו מן השרשים של בעל פי' גזע כל גוף האילן מן הארץ ולמעלה הנראה לעין וחמה זורחת עליו זהו גזע וכל האמירין העולין ממנו הן ללוקח וזהו שכתוב ויצא חוטר מגזע ישי (ישעיהו י״א:א׳) וכל שטמון בארץ ואין חמה עובר' עליו הוא שורש כדכתיב ונצר משרשיו יפרה. (עירובין ק) כאן שגזעו מחליף כאן בשאין גזעו מחליף: