|
גד [שניידען, ברעכין, נעהען] (שבת קנ) מי משכחת לה למיגד ליה גלימא פי' לחתוך וי"א לתפור (ביצה ו) אפילו למיגד ליה גלימא ואפילו למיגז ליה אסא (בב"ב לו) אבל חכמים אמרו עד שיגדוד שלש גדידות וימסוק שלש מסיקות. (ובב"מ פט) ואלו אוכלין מן התורה פועלין שהיו אורין בתאנין גודדין בתמרים בוצרין בענבים מוסקין בזיתים הרי אלו אוכלין שהתורה זכתה להן (א"ב גודרין כתיב). (כתובות יא) זה מדרש סוף סוף העומד ליגדד כגדוד דמי (ובב"ר) בא גד בא מי שעתיד לגדד משתיתן של אומות. פירוש כגון גודו אילנא. (עירובין ק) והאיכא קינסי בגידודא ופי' בערך גדד: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|