[מיהל שטיין] (במגלת איכה) בחורים טחון נשאו לא היו ריחים בבבל וכיון שעלה נבוכדנצר לארץ ישראל היה תופס הבחורים ומטעינן ריחים להוליכן לבבל באותה שעה אמר הקב"ה כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין שאהיה עמהן בכל צרה הה"ד כה אמר ה' גואלכם קדוש ישראל למענכם שולחתי בבלה והורדתי בריחים ברחים כתיב וכשדי' באניות רנתם הוון רכבין זמרין קדמהון ואינון טעונין ומהלכין על ארעא על כרחיהון דלא בטיבותהון: