[באק, ציגע] קרחא (שבת קנד) כלומר עז זכר שהוא קרח והוא שעיר עזים וי"א איל אתא ברחא דמרי ביתא (ב"ק ריש גמ' דפרק שור שנגח את הפרה) וממכלאותיך עתודים תרגום ומן עדרייך ברחי, ודם עתודים אשת' תרגום ודמא דברחי: