|
בלשת [קונדשאפטין, לעגיאן]. שנכנסה לעיר בשעת שלום (עבודה זרה עא כתובות כז) בגמ' עיר שכבשוה כרכום. (שבת קמה) כל שלא בא בחמין אין לך כל רגל ורגל שלא באה בלש' לציפורי. (ובפ' יום טוב כא) בגמ' מביאין שלמים בלשת שבא לעיר ובקש' לחפור את העיר (ברכות מה) שדר בלושי ומייתין ליה לביתיה ענין חפוש הגדוד שמחפשי' את העיר. מקל הבלשין בכל כלי עץ בפ' ט"ו (כלים ט"ו כלים ד) פי' בעלי המכס יש לה שמשים שעומדין לעיין הנכנסין והבאין ובידן מקל של עץ או של מתכת לראות ולידע מה בתוך השק והוא כעין שפוד תרגום ויחפש ובלש. (ובילמדנו ויהי בעת ההיא וירד יהודה) בנוהג שבעולם בלשי מסר לפרצוף אם בורח ממנו חי. (ובפרשת לכה ארה לי) שלח עמה אפוקילין ובלשיון כבר פירשנו בערך אופוקילין: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|