[וועבער שיף] (שבת צו) שכן אורגי יריעות זורקין בוכיאר ביריעה ויש שגורסין בוכיאן פי' הקנה שהחוט של ערב תלוי בו שזורקו האורג לתוך היריעה לרחבה להארג בכלל היריעה ואותו מקום שנארג בו החוט נקרא נפש המסכת והוא כעין לכתא ומתנא ופי' לכתא עץ קטן כמו זרת שחקוק באמצעו מקום לאגוד בו מתנא שהוא חוט חזק. פי' אחר לכתא ומתנא קנה קשור בחוט ארוך שכשיזרקנו לא יאבד אלא מושך בחוט והוא נמשך אחריו: